מאת שלומי דסקל
באסם יוסף היה חלומה של כל אימא ממוצעת; בגיל 24 הוסמך הצעיר המצרי להיות רופא ופנה להתמחות בתחום הקרדיולוגיה. בראשית העשור הרביעי לחייו כבר היו מאחוריו התמחויות בתחום רפואת הלב בארה”ב ובגרמניה, ולפניו עמדה תחילתה של קריירה מבטיחה כקרדיולוג בקהיר. אולם יוסף הרגיש שמקומו אינו במצרים, ובשנת 2010 החל לתכנן כיצד יעקור אל מעבר לים ויעסוק ברפואה בארה”ב. בעודו ממתין לוויזת העבודה יוסף השתעשע יחד עם כמה מחבריו ביצירת תוכן והעלאתו ליו-טיוב. אמנם האחרונה לא הייתה המצאה חדשה באותם הימים, אבל לא היה בה או ברשת בכלל תוכן איכותי רב בשפה הערבית. ההתנסויות הראשוניות הללו נקטעו זמנית בראשית שנת 2011 עם פרוץ האירועים שזכו לשם “האביב הערבי”.
בחודש ינואר 2011 התייצבו המוני מפגינים בכיכר תחריר בדרישה להדיח את הנשיא חסני מבארכ. גם באסם יוסף היה ביניהם, אם כי בעיקר על מנת לסייע לנפגעים במהומות ובהתנגשויות בין המפגינים לבין כוחות הצבא והמשטרה. הפער בין המחזות שאליהם הוא נחשף בכיכר, לבין הדיווחים עליהם בתקשורת המצרית ערערו אותו. באותם הימים התקשורת במצרים דיווחה בעיקר את מה שהשלטון רצה שתדווח, בניסיון לעצור את האירועים ברחובות קהיר. ברוח ראשית ימי “האביב הערבי” החליט הצוות הנ”ל להעלות סרטונים קצרים ליו-טיוב על המתרחש בכיכר. בסרטונים הללו, שצולמו בביתו של יוסף, הציג האחרון בציניות, אירוניה והומור את המצב בקהיר. בדיעבד סיפר יוסף כי המודל שעמד לנגד עיניו היה ג’ון סטיוארט ותכניתו The Daily Show. בהערת אגב נציין כי לסדרת הסרטונים הם קראו בשם “תוכנית בי+ (B+)“. אמנם כפי שנראה בהמשך, לבאסם יוסף יש משיכה לאות B, אבל הפעם היא לא ייצגה את תחילת שמו הפרטי אלא את סוג הדם שלו.
הסרטונים ויוצריהם זכו להצלחה ותוך זמן קצר הם אומצו ע”י תחנת הטלוויזיה הלוויינית ONTV, שנחשבה לתחנה ליברלית יחסית. יש לזכור כי בניגוד למתרחש כיום בזירת יחסי הגומלין שבין טלוויזיה ואינטרנט, באותם הימים מהלך כזה, שבו תחנת טלוויזיה מאמצת יצירת בוסר אינטרנטית היה נדיר ויוצא דופן בעולם בכלל ובעולם התקשורת הערבי בפרט. בחודש רמדאן (אוגוסט) 2011 עלתה לאוויר “התכנית” (אל-ברנאמג, البرنامج), ותוך זמן קצר היא הפכה להצלחה מסחררת. לראשונה שודרה בטלוויזיה המצרית תכנית סאטירה פוליטית ביקורתית ואיכותית. להצלחתה תרם השילוב הנדיר בין הכישרון של העוסקים במלאכה לבין האווירה במצרים באותו הזמן. במשך שנה התכנית בת החצי שעה שודרה מדי שבוע (ובתקופת חודש הרמדאן מדי יום) ובסך הכל שודרו 104 פרקים בעונתה הראשונה. במקביל, יוסף המשיך לעבוד כקרדיולוג, לטענתו כי הוא הבטיח לאימו לא לנטוש את המקצוע.
הצלחת התכנית ורצון יוצריה להמשיך ולהתפתח הוביל אותם לנדוד לערוץ טלוויזיה אחר, CBC, ובנובמבר 2012 החלו לשדר שם את העונה השנייה של התכנית. לדעת רבים העונה השנייה הייתה עונת השיא של התכנית מבחינת האיכות והתוכן, כשבמרכזה הביקורת החדה והמושחזת על השלטון. במהלך אותה עונה אפילו ג’ון סטיוארט, האליל של יוסף, הגיע להתארח בתכנית ולחלוק לו כבוד. אולם לשיאו הגיע יוסף כשזומן לחקירה באשמת פגיעה בנשיא, בעקבות חיקוי שביצע בתכניתו. להזכירנו, הנשיא אז היה איש האחים המוסלמים מחמד מרסי. באחת מתכניותיו נראה יוסף כשהוא חובש כובע ענק ודי מצחיק, ובכך הוא הגחיך את הנשיא, שחבש כובע דומה (אך קטן יותר). לחקירתו במשטרה הגיע יוסף כשהוא חובש את הכובע המוזר. בשנת 2013 זכה יוסף להכרה והוקרה בסדר גודל עולמי כשקיבל את פרס חופש העיתונות, ובמקביל נבחר לאחד מ-100 האנשים משפיעים בעולם ע”י השבועון “טיים”.
בראשית שנת 2014 התחלף השלטון, מרסי הודח ואת מקומו תפס איש הצבא עבד אל-פתאח אל-סיסי. גורמי הצבא ואנשי הממסד הישן, שעד כה נהנו מהביקורת שהפנה יוסף כלפי האחים המוסלמים לא היו נדיבים כלפיו כשתפסו בחזרה את השלטון. אנשי התכנית הואשמו בפגיעה בקודשי הדת, פגיעה במשטר, יצירת דמורליזציה בעם ושיתוף פעולה עם גורמים ציוניים (יוסף הואשם שג’ון סטיוארט, היהודי, גייס אותו כסוכן עבור ה-CIA). ההאשמות הללו בתוספת האיומים על התחנה ששידרה את התכנית הובילו בסופו של דבר במחצית שנת 2014 להורדת התכנית. בסוף אותה שנה באסם יוסף נמלט ממצרים לארה”ב, לאחר שחש כי חייו בסכנה.
את סיפורה של “התכנית” הציג באסם יוסף בסרט תיעודי בשם “Tickling Giants” שבו הוא נראה ברגעי האופוריה וההצלחה, כמו גם ברגעי השפל והפחד בסוף דרכה של התכנית. בארה”ב ניסה באסם יוסף להמשיך ולפעול בתחום סאטירה הפוליטית. ראשית, כמקובל בימינו, הוא השיק אתר אינטרנט ובו הוא מציג את פועלו לאורך השנים. שנית, על רקע הבחירות של שנת 2016 ועלייתו של דונלד טראמפ הוא כיכב בסדרת תכניות בשם “The Democracy Handbook” בערוץ כבלים אמריקאי; בעקבות תוצאות הבחירות הוא פירסם ספר בשם “מהפיכה להדיוטות” (Revolution for Dummies) שבו חלק עם קוראיו מניסיונו במצרים ובארה”ב. אך בחלוף הזמן חייבים להודות שעד כה הצלחתו מינורית למדי, עובדה הוא עצמו הודה בה.
בחודש מאי האחרון הוא החל ביוזמה חדשה – סדרת אינטרנט שמשלבת בין הרקע המקצועי שלו כרופא, אהבתו למצלמה ולסאטירה ולבין אורח החיים המודרני ברוח מקום מושבו הנוכחי – לוס אנג’לס. בתכנית, שנקראת Plant B (כן, שוב האות B ) מקדם יוסף שינוי בהרגלי האכילה ומעבר לאוכל צמחוני ואפילו טבעוני. מי שמעוניין לשמוע על תזונה ברוח התקופה בלהג מצרי חביב ומתנגן, מוזמן לבקר באתר ולגלות מדוע אין קשר בין תזונה טבעונית להיעדר ויטמין בי 12, איך אפשר לפתח שרירים ללא חלבון מן החי, מדוע הסוכר בעייתי כל-כך ועוד ועוד. כל הסרטונים מגיעים עם כתוביות באנגלית.
במילים אחרות, באסם יוסף עזב את הפוליטיקה ופנה לעסוק בתזונה. האם הוא נכשל? יתכן מאד שברמה האישית באסם יוסף נכשל. ברם השפעתו לא צריכה להימדד רק להווה או העתיד הקרוב בלבד; באסם יוסף טמן זרעים שאת פירותיהם נראה בעתיד.