מאת שלומי דסקל
בעבר סיפרנו כאן על אימן נחאס, שחקן התיאטרון והסטנדאפיסט, יליד תרשיחא. כזכור, נחאס החל את דרכו כחלק מהצמד “שמאס-נחאס”, יחד עם חנא שמאס. בהמשך נפרדו דרכיהם ונחאס המציא את עצמו מחדש, כמו שאוהבים לומר. הוא פיתח את הופעותיו כסטנדאפיסט ובהמשך בחר להיכנס לתחום אמנותי לא נפוץ במיוחד בימינו ובאזורנו: פיתומות או כמו שמקובל לקרוא לזה בלשון עממית – דיבור מהבטן. נחאס כפיתום מפעיל שלוש בובות חמודות בעלות מאפיינים אישיותיים מיוחדים.
הראשון להצטרף לנחאס היה הפסיכולוג ד”ר סלים. מי שעוד לא צפה במערכון על הוועידה הבינלאומית שכותרתה היה “השכל הערבי בין הפוליטיקה לטפשות” וטרם התוודע לדמותה של נטאשה, מוזמן לעשות זאת עכשיו. מיד לאחריו הגיע עבריין הצעצוע חַ’יָא (מילולית – “אחי” בדיאלקט הפלסטיני הצפוני), שאפילו נחאס עצמו הודה שהוא קצת מפחיד אותו. כדי להבין מדוע, מומלץ לצפות במהדורת החדשות ההיתולית שבה משתפים פעולה ד”ר סלים וח’יא, ובה האחרון מתאר באירוניה את מנהגי החג בחברה הערבית בתקופה האחרונה (קללות, מכות, זריקת כיסאות ואיומים). נדמה שמאותה סיבה, במעין הפוך-על-הפוך נחאס וח’יא גם לקחו חלק בקמפיין לעידוד הטיולים בחיק הטבע בחגים. לבסוף הגיעה הצלע הנשית בחבורה, זיזי, בובה נשית-פתיינית. אפשר לראות דוגמא ליכולותיה בריאיון משותף לה ולנחאס לרגל חג האהבה. אבל זיזי היא לא רק פרצוף יפה יש לה גם עמדות פוליטיות ברורות.

לאחרונה צירף נחאס דמות חדשה לארסנל הדמויות: קריין החדשות מֻפִיד. הפעם לא מדובר בבובה אלא בבן אנוש, דמות חדשה שנחאס מבסס ומעצב בימים אלה. מי זה מפיד? מדובר בקריין חדשות חובב, נטול מודעות עצמית ובעל חוש אסתטי מעניין. מישהו אמר בוראט? ובכן, הוא באמת מזכיר את הכתב הקזחי ואפילו יש לו שפם. שידורי מפיד נפתחו בחדר בבית אמו, תוך הפגנת מאפיינים בוראטיים קלאסיים: עיוות שמות המרואיינים, אכילה בשידור (אמא של מפיד דאגה להכניס לו אוכל במהלך הראיונות) ועישון (במהלך השידור כמובן). אפשר להעריך בזהירות כי דמותו של מפיד מתבססת על אחד מאנשי החדשות בשפה הערבית בארצנו (השם שמור במערכת), אולם ככל ששידורי הניסיון של מפיד (וגם של אימן) מתקדמים ניכר כיצד דמותו ואישיותו מתעצבת עצמאית והוא משפר את יכולותיו האישיות. תחילה ראיין מפיד פוליטיקאים. בהמשך עבר לראיין מומחים שונים (מומלץ לצפות בריאיון עם הפסיכולוג שלו, שבסופו הוא מבקש הנחה על הטיפול כי הוא עשה לו פרסומת, ובראיון עם היועצת הכלכלית, שבמהלכו מציע מפיד לגנוב נייר טואלט מהעבודה או להתקלח בבתי חברים). כרגע מתמקד מפיד בצילומי שטח, קרי התעלקות על ידוענים מהמגזר וליוויים במהלך יום עבודה, מבלי לתאם איתם מראש כמובן.
הרעיון עצמו נחמד ודי משעשע, אבל קצת מתפספס. עד כה כל המרואיינים שלו ידעו במי מדובר; כולם מכירים את אימן נחאס וברור להם שהריאיון יזרום למחוזות האבסורד. בכך מתפספס אלמנט ההפתעה הכל-כך מרכזי מאחורי דמויות כמו בוראט (ומפיד). כמעט מתבקש שמפיד/אימן יעבור לראיין פוליטיקאים ואנשי ציבור מהמגזר היהודי, כלומר כל אלה שלא מכירים את דמותו. את קטעי מפיד מעלה נחאס לדף הפייסבוק שלו ולערוץ היו-טיוב.
אגב, בפינת “מי צריך קומיקאים כשיש כאלה פוליטיקאים”, בראיונותיו עם חברי הרשימה המשותפת מתח עליהם מפיד ביקורת מכיוון שלא באו לבקר את עמיתם, סאמי אבו שחאדה, שחלה בקורונה. כחודשיים לאחר מכן התראיין ראש עיריית נצרת, עלי סלאם, באחד מכלי התקשורת בשפה הערבית. בראיון הוא הציג את טענתו כאילו אין חולי קורונה בעירו, ולכן אין טעם בסגר עליה. על מנת לחזק את דבריו הוא סיפר כי הוא מבקש לקבל את שמות החולים על מנת ללכת לבקר אותם…