מאת אלכס גרינברג
התקיפה של ארצות הברית ובעלות בריתה בסוריה הייתה צפויה, וקשה לקבוע כבר עתה כי היא השיגה את מטרתה, אלא אם כן המטרה היא עצם התרחשותה. הותקפו כמה בסיסי אוויר ומרכזי ייצור של נשק כימי, אולם אין בנמצא נכון לעכשיו רשימה מדויקת של המטרות שהותקפו.
הנשיא טראמפ השיג רווח מסוים בכך שקיים את הבטחתו וארצות הברית נותרה נאמנה לשמירה על “הקו האדום” שהציבה לעצמה; עם זאת, יש לציין כי אילו התקיפה לא בוצעה אחרי שלל הציוצים הלוחמניים של טראמפ, היה נגרם נזק בלתי הפיך לאמינות האמריקאית. כמו כן, טראמפ הוכיח את יכולתו להקים קואליציה אד הוק למען מטרה משותפת: בניגוד להערכות הרוסיות, ארצות הברית, בריטניה וצרפת הגיעו להסכמה והצליחו לבצע משימה משותפת, תוך תיאום מופתי, למרות חילוקי הדעות ביניהן בתחום המדיני.
מי המפסיד העיקרי?
כנראה שרוסיה, מכיוון שיוקרתה נפגעה. רוסיה נכשלה במאמציה לבטל את התקיפה וגם נחלה תבוסה במועצת הביטחון של האו”ם כאשר הגוף הבינלאומי סירב לגנות את התקיפה האמריקאית-בריטית-צרפתית. זהו גם ניצחון דיפלומטי אמריקאי, דבר שאינו עניין של מה בכך, בהתחשב במניפולציות שרוסיה רגילה לבצע לטובתה במוסדות בינלאומיים.
אמינותה של רוסיה נפגעה, כרגיל, בשל הכרזות הרהב של אנשי הצבא והדיפלומטים שלה. לפני התקיפה, נדמה היה כאילו פוליטיקאים רוסים מתחרים ביניהם בקיצוניות האיומים נגד ארצות הברית. שגריר רוסיה בלבנון, אלכסנדר זאסיפקין הבטיח בראיון לערוץ הטלויזיה של חזבאללה “אל-מנאר” “ליירט טילים ולפגוע במקורות האש.” הוא הזהיר כי המתקפה תוביל להסלמה נוספת, “אם כי רוסיה מוכנה למו”מ”. בסופו של דבר, הרוסים לא הגיבו ולא ניסו להגן על אסד, דבר שבהחלט פגע במוניטין שלהם ככאלה שתמיד מגנים על הקליינטים שלהם, בכל תנאי. כמובן שגם האמריקאים עשו כל שביכולתם כדי למנוע פגיעה באנשי צבא רוסים ובבסיסים רוסיים בסוריה. מלכתחילה רוסיה ניצבה בפני דילמות קשות ביחס לתקיפה. על מנת לשמור על הכבוד, הצבא הרוסי היה חייב להגיב כאשר האופציה המועדפת והבטיחותית ביותר הייתה ניסיון ליירט טילי שיוט מדגם “טומאהוק”. אפשרות כזאת הייתה מבטיחה שהאמריקאים לא יגיבו על הנסיון ליירט טיל (בניגוד לנסיון לפגוע במטוסי קרב או בספינות אמריקאיות) אלא שלא ידוע אם הרוסים אכן ניסו ליירט טילים אמריקאים.
לאחרונה פוטין התפאר בהישגי הטכנולוגיה הצבאית הרוסית באמרו כי לכל טיל רוסי חדש “אין מקבילה בעולם”. אך טבעי כי בנסיבות כאלה גובר הפיתוי לנסות את המערכות החדשות בתנאי קרב אמתיים, אבל בכך כרוך גם סיכון גדול ליוקרה. הסיבה לכך היא שכמעט כל דבר שהטלויזיה הרוסית הממלכתית מפיקה ומשדרת משרת תעמולה וקשה למצוא דיווחים חפים משקרים והפרזות. במערכות החדשות הללו יש פגמים, היכולות שלהן מוגזמות ולעתים קרובות כלי תקשורת המקורבים לקרמלין מפרסמים הדמיית מחשב או משחק מחשב כמערכת חדשה “שאין לה מקבילה בעולם”.
אם מנסים מערכת כזאת בתנאי קרב, נניח על מנת ליירט את טיל השיוט טומאהוק, מסתכנים בתקלה במערכת שתקרה לעיני כל. כשל כזה יפגע באופן חמור במוניטין של התוצרת הצבאית הרוסית בעיניהם של לקוחות פוטנציאליים, ולהם יהיה קשה יותר לשקר מאשר לאזרחי רוסיה. יתכן שזאת גם הסיבה לכך שהצבא הרוסי העדיף לשבת בחיבוק ידיים ולא לעשות דבר.
תגובות באיראן ובעולם הערבי
נשיא איראן חסן רוחאני שוחח בטלפון עם פוטין וקבע כי המתקפה על סוריה היא בלתי חוקית והפרה בוטה של החוק הבינלאומי. עלי אכבר ולאיתי, יועצו של מנהיג איראן, הכריז כי ארצות הברית ובעלות בריתה השתמשו באמתלה של שימוש נשק כימי כדי לשוב לזירה שהם נטשו, אחרי תבוסתם של הטרוריסטים בהם תמכו.
באשר לעולם הערבי, אין קונצנזוס לגבי התקיפה בסוריה.
קטאר, בחריין וערב הסעודית תמכו בתקיפה. משרד החוץ הסעודי הביע תמיכה מלאה במבצע נגד “משטר אסד המצבע פשעים נוראים נגד העם הסורי”.
לעומת זאת משרדי החוץ של כווית, עיראק, מצרים, אלג’יריה וירדן פרסמו הודעות מסויגות יותר לגבי התקיפה. אלג’יריה הודיעה כי היא מצטערת על התקיפה האמריקאית-בריטית-צרפתית וכי צריך היה להמתין לתוצאות החקירה הבינלאומית. מצרים אמנם גינתה כל שימוש בנשק בלתי קונבנציונלי נגד העם הסורי, אך בו בזמן הביעה דאגה מהסלמה צבאית. הגינויים החריפים ביותר אחרי אלה של חזבאללה ואיראן הגיעו מצדם של הפלסטינים: הן חמאס, הן פת”ח;
דובר חמא”ס פוזי ברהום אמר כי “התקיפות האלה הן תוקפנות גלויה נגד האומה הסורית שמטרתן היא השתלטות על אדמותיה כדי לשמר את קיום הישות הציונית”. הגינוי של חמאס דווח בהרחבה בכלי תקשורת איראניים בשפה הערבית ומאוד ייתכן כי מלכתחילה הוא נועד לאוזניים איראנית, על מנת להמחיש את “החזרה למוטב” של חמא”ס, לנתיב של שיתוף פעולה עם איראן, אחרי סכסוך ממושך.
דובר פת”ח מניר אל-ג’ע’וב מסר כי “פת”ח מתייצב ללא הסתייגות לצד שלמות האדמה הסורית ודוחה על הסף את הנסיונות לחלק את סוריה או לפגוע באחדותה ובריבונותה. הפתרון היחיד לסכסוך בסוריה הוא פתרון פוליטי ללא התערבות או לחץ זרים”.
הדבר מוכיח פעם נוספת נוספת כי גורלם של אזרחים סורים שנרצחו בגז, מטריד את תושבי המערב וישראל יותר מאשר את הבירות הערביות.
השלכות המתקפה הכימית של אסד
יש להדגיש כי התקיפה האמריקאית אינה משנה דבר מבחינה אסטרטגית, ואינה סותרת את ההחלטה האמריקאית להתנתק מסוריה. עשרות טילים חכמים וחדשניים לא פגעו כמעט באיש, ובוודאי שאינם משנים את מאזן הכוחות הקיים. אסד הולך וכובש שטחים חדשים בתמיכתן המלאה של איראן ורוסיה.
חשוב לציין כי במתקפה הנוכחית, לשימוש בנשק כימי היה הגיון מבחינתו של אסד. השימוש בגז נעשה אחרי שהשיחות בין המורדים של “ג’יש אל-אסלאם”, המחזיקים בדומא, לבין המשטר, שיחות שהתקיימו בחסות רוסית, נפסקו. המתקפה הכימית השיגה את יעדה: כתוצאה מהרג אזרחים, המורדים הסכימו להתפנות ולמעשה נכנעו. כך רשם צבאו של אסד הישג נוסף, ונפתחה בפניו הדרך להתקדמות בכיוונים אחרים, קרובים יותר לישראל, ברמת הגולן.
