בלי הרבה רעש וצלצולים, השיק המוסיקאי החיפאי ג’ואן ספדי בינואר אלבום חדש. ואצל ספדי כמו אצל ספדי, צפוי היה שיצא אלבום לא צפוי.
נתחיל מהסוף: האלבום החדש إجمد אג’מד (“תהיה גבר”) לוקח את המושג “מוסיקה אלטרנטיבית” לגבהים חדשים. אם אתם לא חובבי הרפתקאות מוסיקליות ו\או מעריצים אדוקים במיוחד של ספדי, האלבום הזה לא בשבילכם. במחשבה שניה, גם לומדים מתקדמים של השפה הערבית המדוברת עשויים לשלות כמה פנינים מתוך הערפל המלנכולי שאופף את מרבית השירים.
למעט שני שירים שקטים ומלאי רגש, בסגנון הישן והמוכר של ספדי, ועוד הפתעה אחת בקצב הדבכה, מרבית השירים אפלים וקודרים, היישר ממעמקי הנפש המיוסרת של היוצר. ספדי החליט הפעם לקחת את השירים לכיוון יותר אלקטרוני ופחות רוקיסטי, בחירה שמעמיקה את הגוון האפל של האלבום, ועושה אותו, לדעתי, נגיש עוד פחות ממה שהוא מלכתחילה.
לזכותו של ספדי יאמר, שניכר שהאלבום משקף נאמנה את דרכו המוסיקלית הייחודית, ושהוא דבק בה מבלי לנסות להתחנף לטעמו של הקהל. בעידן של מוסיקה גרועה, וזמרים שמכוונים למכנה המשותף הנמוך ביותר כדי לייצר להיטים ממוחזרים מפלסטיק, זו סיבה טובה למחיאות כפיים.
