מוסיקה בעזה?
מוסיקה היא לא הדבר הראשון שחושבים עליו, כשמזכירים את צמד המילים “רצועת עזה”. ברוב המקרים שמו של אזור גיאוגרפי זה יתקשר לנו יותר עם מונחים מתחום הצבא והביטחון. ללא ספק יהיו מי שירימו גבה ויתמהו: יש מוסיקה ברצועת עזה? את הוואקום התודעתי שלנו בכל מה שקשור לעזה מנסה למלא מעט להקת סול (בערבית – فرقة صول אם כי לרוב הם מעדיפים את המילה הלועזית “בּאנד” صول باند ולפעמים גם בצירוף המוזר – فرقة صول باند – להקת סול בּאנד).
מי הם חברי הלהקה? מדובר בחמישה-שישה צעירים, רובם בשנות ה-20 לחייהם: סעיד פדל (سعيد فضل) נגן קלידים ועוּד; חמאדה נצרלאללה (حمادة نصرالله) הזמר המוביל, שגם מנגן על גיטרה וכלי הקשה; המתופף פארס ענבר (فارس عنبر); נגן הגיטרה מחמד שומאן (محمد شومان); נגן הנאי סֻמְעָה אבו עלי (سمعة أبو علي) שהוא גם המבוגר מבין המשתתפים; והצלע הנשית בלהקה – הזמרת בעלת השם המיוחד רַהְף שמאלי (رهف شمالي). למתעניינים, פירוש שמה: דקוּת גזרה או עדינות. אך לא רק שמה מיוחד אלא גם עצם התופעה: בחורה צעירה (תלמידת תיכון, רק בת 16) לא מכוסה בחִג’אבּ, ששרה כחלק מלהקה גברית בעיר עזה השמרנית. רוב חברי הלהקה הכירו במהלך לימודיהם התיכוניים. כרבים מבני גילם שמתעניינים במוסיקה, גם החבורה הזאת החלה במפגשים מוסיקליים בבית ומשנת 2016 הם מופיעים כלהקה בצורה מסודרת.

מעורב פלסטיני
חברי להקת סול מעוניינים להציג פנים אחרות של רצועת עזה באמצעות יצירתם, שמתבססת על מוסיקה ערבית-פלסטינית מסורתית, תוך הכנסת נגיעות ג’זיות ואלקטרוניות. אפשר להגדיר אותם כגרסה קצת יותר שמרנית של הצמד החיפאי זנוביה או חבורת 47soul. כלומר, לא מדובר בתופעה מוסיקלית חדשה ופורצת דרך, אבל במקום כמו עזה הם נתפסים כחריגים. חברי הלהקה אף מודים שהם נתקלים בקשיים רבים, החל מהיעדר תרבות מוסיקלית בחברה העזתית וכלה בקושי לקבל את שילובי המוסיקה שהם מפיקים.
באביב-קיץ 2019 חברה הלהקה לערוץ הטלוויזיה הלווייני “פלסטיני”, ערוץ שמתמקד בתרבות ואמנות, ובמסגרתו הפיקה פרויקט מוסיקלי שאפתני – מתיחת פנים לשירים לאומיים ערביים ופלסטיניים והפיכתם לידידותיים יותר לאוזן של הדור הצעיר. הפורמט היה פשוט למדי: תכנית קצרה, שאורכה כ-8-7 דקות, ובה מוצג שיר לאומי אחד. בחלק הראשון חברי הלהקה מדברים ביניהם על השיר, מציגים את ההיסטוריה שלו ומי ביצע אותו. בחלק השני הם ביצעו אותו בגרסתם, כשהם מצולמים באתרים שונים ברצועת עזה. בין אם בכוונת מכוון ובין אם לאו, התוכנית הראשונה עלתה לאוויר בתאריך משמעותי – 14 נובמבר, ערב יום השנה לציון הכרזת העצמאות הפלסטינית. הלהקה בחרה לבצע בה את אחד מנכסי צאן הברזל של הלאומיות הפלסטינית השיר “התלקחה אש” (הַבַּת אל-נאר هبت النار) של להקת “אל-עֲאשִקין” (العاشقين).
ואז הגיעה התוכנית השנייה
לכאורה, מדובר היה בתוכנית שלא אמורה לעורר רעש או מחלוקת, שכן מדובר בשירים לאומיים מוכרים, שאין עליהם מחלוקת. אבל למרות זאת התעוררה שערורייה לאחר שידור התוכנית השנייה, שהוקדשה לשיר גַ’פְרָא. את הקליפ שליווה את השיר צילמו חברי הלהקה בכיכר החייל האלמוני בעזה. את המהומה עורר ד”ר מחמד סלאמן אל-פרא, מרצה באוניברסיטה האסלאמית בעזה, שזעם על המחזה – קבוצה מעורבת של גברים ונשים שרה יחדיו בפומבי, ולהוסיף חטא על פשע הבחורה אינה עוטה חג’אב. אל-פרא פרסם פסק הלכה האוסר להשמיע את שירי הלהקה, גם אם מדובר בשירים לאומיים, בשל הפגיעה בקודשי הדת וערכי המוסר. הוא הדגיש שני חטאים חמורים שהלהקה לקתה בהם: תַבַּרֺג’ (تبرّج) אישה שלבושה אינו צנוע (חושף ידיים, צוואר, רגליים) ו-סֻפוּר (سفور) חשיפת פני אישה בפומבי.
ארגוני זכויות אדם פלסטיניים יצאו להגנת הלהקה והאשימו את האיש בהבעת דעות “דאעשיות”. חמאס הרשמית לא הגיבה לאתגר שהוצב לפתחה, אבל הטענה הרווחת היא שלא ייתכן שתוכנית כזאת יצאה לפועל בעזה ללא הסכמת חמאס. בנוסף מצביעים על כך שבסיום התוכניות הלהקה מודה למשרד ההסברה במשרד הפנים הפלסטיני, גוף שנשלט ע”י חמאס. הפתוא פורסמה כשהלהקה הייתה במסע הופעות בתורכיה, דבר שהוביל לשמועות כאילו הם ברחו מעזה, אם כי הם מיהרו להכחיש. הערוץ שהפיק את התוכנית לא הפסיק את שידורה, והודיע כי צולמו שלושים שירים וכולם ישודרו בעיתם. עד כה שודרו עשר תוכניות, שבערוץ התייחסו אליהם כעונה הראשונה של הפרויקט. כעת נותר לנו להמתין ולראות האם באמת תעלה לשידור עונה שנייה או שהערוץ יתקפל.
בינתיים ניתן לשמוע את שירי הלהקה באתר soundcloud וכמובן ביו-טיוב. שם למשל ניתן להכיר קלאסיקות לאומיות דוגמת “פרח הערים” (זהרת אל-מדאא’ן زهرة المدائن) שיר הערגה של פירוז לירושלים או שירה של ג’וליה בוטרוס “היכן המיליונים?” (וין אל-מלאיין وين الملايين) בביצוע להקת סול. בנוסף ניתן לצפות ביו-טיוב בשני שירים מקוריים ונחמדים של הלהקה, שיצאו בסוף שנת 2019 : “חַ’ליכּ“. ו”אמרו לי” (קאלו-לי قالولي), שהוגדר על ידם כשיר אהבה לעזה.