בבחירות לכנסת ה-14, שנערכו בשנת 1996 התמודדה מפלגת “הדרך השלישית” בראשות אביגדור קהלני. המפלגה לא זכתה לפעול שנים רבות ולמעשה כבר שלוש שנים לאחר מכן, בכנסת ה-15, היא הפכה להיות היסטוריה, כשלא הצליחה לעבור את אחוז החסימה. המפלגה הזאת אולי נמחקה ונעלמה, אבל היא הותירה מאחוריה סיסמת בחירות בלתי נשכחת – לחם בפיתה. למי שאינו זוכר, זאת הייתה מערכת הבחירות הראשונה שבה הצביעו בשני פתקים: פתק למפלגה ופתק למועמד לראשות הממשלה. בתעמולת הבחירות של “הדרך השלישית” הוסבר כי אם מצביעים למועמד לראשות ממשלה ולמפלגתו זה בדיוק כמו לחם בפיתה.

הישראלים, כידוע, המציאו דברים רבים, אבל הכנסת אוכל לפיתה איננה אחת מההמצאות הישראליות הרשמיות. אולי שכללנו את ההמצאה הזאת, ייצאנו אותה לחו”ל ואפילו הבאנו אותה לממדים בלתי נתפסים (גפילטע פיש בפיתה?!?!) אבל לא, אנחנו לא המצאנו את הרעיון. לאחרונה מצאנו עדות לכך ברשת, ואם חשבנו שהמטבח המזרח אירופי בפיתה זה מוזר, תראו מה עושים בשכם.

את המסע לשכם אנו נעשה עם אַאלַַאאְ חמדאן (آلاء حمدان) אישה בעלת שם פרטי, שהגייתו מאתגרת את הפה הישראלי הממוצע (פירושו אגב, חסדים, ברכות או מתנות, שמקורם באל). אַאלַַאאְ היא במאית, צלמת ויוצרת ילידת ירושלים, שגדלה בירדן. את השילוב שבין אומנותה וזהותה הלאומית היא מפנה ליצירת סרטוני רשת קצרים תחת הכותרת “עדשה משוטטת” (עֲדַסֶה מסַאפְרֶה – عدسة مسافرة) שבמסגרתם היא מטיילת ברחבי האזור.

בסרטון שהיא העלתה לאחרונה היא מסיירת ברחבי העיר שכם, מתארת את תוצרי שכם המוכרים – ממתקי דלעת, תעשיית הסבון על בסיס שמן זית, אנשי הרוח ממשפחת טוקאן (האחים אבּראהים ופַדוַא) וכמובן, איך אפשר בלי הכנאפה השכמית המפורסמת. אַאלַַאאְ עולה לרגל לחנות הממתקים  “חלויאת אל-אקצא” (حلويات الاقصى) המקום שמצולם באורח קבע לכל כתבה על שכם ותעשיית הכנאפה (ככל הנראה בשל אבו חמדי, מוכר הכנאפה המשופם). כאן נגלה הפתעה – השכמים אוהבים לאכול את הכנאפה שלהם ב…. פיתה! (פתאום לחם בפיתה נראה כל-כך הגיוני…). כמו שהמקומיים מסבירים – ארוחה וקינוח במכה אחת. מצד שני, בהתחשב בטרנד הבריאות והקיימוּת הנוכחי, בריא יותר לאכול כנאפה חמה בפיתה מאשר בשקית ניילון או צלחת קלקר חד פעמים. בסרטון זה ניתן על הדרך ללמוד קצת על הלהג הפלסטיני השכמי (אֲני זה אֲנַא, סְכַּמְלֶה היא שולחן קטן ועוד).

למיטיבי לכת, עוד סרטון סיור בשכם בלהג הפלסטיני, הפעם ללא תרגום לאנגלית.