בחודש ספטמבר 2022 נפל דבר בעולם המוסיקה: חאמֵד סִנוֹ, סולן להקת הרוק הלבנונית “משרוע לילא” (مشروع ليلى), הודה כי ההרכב הגיע לסוף דרכו המשותפת. את מחיר ההודעה שילמו שפמיהם של אלפי היפסטרים ישראלים שנמרטו בייאוש (מי זוכר שפעם שפמים היו חלק מהזהות של ההיפסטר הישראלי הממוצע ולא חלק אינטגרלי מהזהות של חייל המילואים הישראלי). פעם אולי נקדיש מקום לטור על הלהקה חביבת מגזר ההיפסטרים, אבל הפעם, מלבד לאובדן המצער כדאי לשים לב לפורום שבו בחר סנו להעביר את הודעתו; היה זה במהלך שיחה בפודקאסט הלבנוני “סַרְדֶה” (سردة) או בשמו המלא “סַרְדֶה after dinner“.
סַרְדֶה היא מילת סלנג באזורנו, שפירושה שיחה חופשית ומתגלגלת באווירה טובה, ללא מגבלות. מאיפה היא מגיעה? הבה נפנה לרגע של דקדוק ערבי: המילה מגיעה מהשורש ס.ר.ד. (س.ر.د) בבניין פַעַל (فَعَلَ) .
סַרַדַ (سَرَدَ) פירושו סיפר סיפור. סַרְדִיֶה (سردية) היא הנראטיב בערבית. בדיוק כהוראתה של המילה סרדה, גם סנו מסר את ההודעה המטלטלת אגב אורחא, בשיחה חופשית עם שני מגישי הפודקאסט מוּעין ג’אבּר (معين جابر) ומֵידֵיאַה עזורי (ميديا عزوري).
הפודקאסט “סרדה” החל את דרכו בשנת 2020, על רקע “מהפכת ה-17 באוקטובר” והמשבר הפוליטי והכלכלי הקשה שפוקד את לבנון מאז שנת 2019. בתחילת הדרך עזורי וג’אבר פשוט שוחחו ביניהם בסלון הבית לאור נרות (לא על מנת ליצור אווירה רומנטית אלא מכיוון שלא היה חשמל בבירות) צילמו את השיחה והעלו אותה למרחבי הרשתות החברתיות. בהמשך הפורמט התגבש יותר וכיום השניים מארחים, בבית מעוצב בדובאי, פעילים חברתיים, אינטלקטואלים, אנשי תרבות, אמנות ואקדמיה מרחבי העולם דובר הערבית לסרדה, שאורכה לרוב למעלה משעה.

על מה הם משוחחים? על הכל. ברוב המקרים השיחות בפודאסט עוסקות בנושאים שנוגעים לחיים בלבנון, אם כי בהחלט עולים מדי פעם נושאים כלל-ערביים. המדיום הזה מאפשר להם לראיין דמויות שקשה למצוא במיינסטרים הערבי ולשוחח גם על נושאים שבחברה מסורתית השתיקה יפה להם, נושאים שנידונים לרוב מאחורי דלתיים סגורות, אחרי שהילדים הולכים לישון, או במילים פשוטות יותר – סוגיות שנוגעות למין והחברה הערבית. למשל, באחת התוכניות הם ראיינו את מיא ח’ליפה, שזכתה לפרסום בשל היותה כוכבת סרטי מבוגרים. אך בל נטעה, במקרה זה לא היה מדובר בתוכנית פרובוקטיבית, שעסקה בפורנוגרפיה ומין; זה היה מפגש רציני ומעמיק, שדן בשאלה חברתית כבדת משקל – החינוך למיניות בחברה הערבית. אגב, המפגש עם ח’ליפה זכה למכסת צפיות מכובדת ביו-טיוב (פי עשרה מהשיחה עם חאמד סנו) אך זאת לא הייתה הסרדה הנצפית ביותר ביו-טיוב; בתואר זה מחזיקה השיחה עם הקומיקאי העראקי, אחמד אל-בשיר, מגיש התוכנית “אל-בשיר שואו“.
הפודקאסט מיועד לכל מי שמתעניין בנושאי חברה ותרבות בעולם הערבי. כל המפגשים ארוכים, עמוסים בתוכן ומעשירים בידע (כל מפגש מלווה גם בכתוביות באנגלית, למי שחושש להתמודד עם הערבית הלבנונית של ג’אבר ועזורי). כל תוכנית עולה לערוץ היו-טיוב במלואה, כשלצידה גם מועלים קטעים בולטים מתוך אותה התוכנית. לחובבי חקר השפה הערבית נמליץ על המפגש עם פרופ’ מנד’ר יונס מאוניברסיטת קורנל (CORNELL) ובמיוחד לקטע המעניין על המיתוסים שקשורים לשפה. באותו הקשר נמליץ גם על השיחה עם פאדי בּוכַּרַם, בלשן ממוצא לבנוני שמתגורר ומלמד באירלנד (אל תחמיצו את הדיון בשאלה מדוע הישראלים לא מצליחים לבטא את העיצור חי”ת). למיטיבי הלכת כדאי גם לבקר בערוץ האינסטגרם שלו (שם רוב החומר באנגלית).