הקורס “לדבר ערבית” נועד להקנות ידיעה מעשית ברמה גבוהה של השפה הערבית המדוברת הפלסטינית.
הקורס מיועד לאלה שאינם רוצים להסתפק בידע שטחי, אלא שואפים להגיע לדיבור חופשי למדי ולהבנה רחבה. תלמד(י) לדבר את השפה בצורה נכונה ומדוייקת (ולא “בערך”), החל מהמשפטים הפשוטים ביותר ועד לשיחה בשולחן עגול בטלויזיה. במהלך הקורס מוקנות ללומדים כ-2700 מילים.

לא. מסיבה פשוטה: הערבית הכתובה והערבית המדוברת הן שתי שפות קרובות אבל שונות, ורצוי ללמוד אותן לא במקביל, אלא בהפרש של זמן, כדי לא להתבלבל. למשל: להתחיל לקרוא באותיות ערביות אחרי סיום הכרך הראשון. לא לומדים לסרוג ולשחות באותו קורס.
ראה גם את התשובה לשאלה על התעתיק להלן.

הלמידה השיטתית בעצם מחליפה את תהליך הלמידה האיטי והמדורג אותו עובר ילד שהערבית היא שפת אמו מגיל שנתיים עד גיל עשר בקרב משפחתו. 

מרבית המומחים בתחום הרכשת שפה מסכימים כי לא ניתן לשחזר תהליך דומה אצל מבוגרים. הלמידה באמצעות “לדבר ערבית” מאפשרת לקצר את תהליך הלמידה, להכיר ולהבין בדיוק את מבנה השפה, המשפטים והמילים, כולל פרטים קטנים וניואנסים שיהיה קשה להבחין בהם תוך כדי שיחה. 

סביר להניח שמבוגר המנסה ללמוד באמצעות שיחה בלבד, יגלה אחרי תקופת מה כי הוא מסוגל לחזור על משפטים ששמע, אך מתקשה או לא מסוגל ליצור משפטים חדשים בעצמו וודאי שלא לדבר בצורה טבעית ונכונה.

למידת השפה הערבית המדוברת באמצעות תעתיק לא נעשית במטרה להקל על התלמיד או כדי להימנע משימוש בכתב הערבי, אלא משום שהכתב הערבי אינו מתאים לבטא באופן מדויק את המגוון העשיר של הצלילים והתנועות הקיימים בשפה המדוברת, נוסף על הקושי לסמן את הקצב וההטעמה.

מי שלומד מדוברת באותיות ערביות לומד “בערך”. יש לציין גם שלפעמים אותה מילה קיימת בשתי השפות, אבל במבטא שונה (למשל המילה זְעִ’יר – קטן), דבר המאלץ אותנו לבחור בין כתיבתה באופן שגוי – אך כפי שהיא נהגית (למשל: زغير), או כפי שהיא צריכה להיכתב – אך לא כפי שהיא מבוטאת (למשל: صغير).

אין פלא שמזה קרוב למאה שנה, כמעט כל ספרי הלימוד לכל הדיאלקטים הערביים נכתבו בתעתיק.

הקורס מתחיל מאפס, ואין צורך בשום ידע קודם. הקורס נועד להביא את הלומד לרמה גבוהה של הבנה ולדיבור שוטף, ובכלל זה יכולת לנהל שיחה טובה בנושאים מופשטים.

לא. הספרים נכתבו כדי להסביר, עמוד אחר עמוד, את מה ששומעים: מה קורה ולמה ומתי זה קורה. הלומד יוכל על פי זה לבנות משפטים אחרים, ולא רק לחזור כתוכי על המשפטים שהוא שמע.

הדיאלקט הפלסטיני מדובר בכל שטחי ישראל, הגדה המערבית ורצועת עזה וירדן. בשל מרכזיותו במזרח התיכון, הלהג הפלסטיני מובן בכל האזור למעט צפון אפריקה, ניתן בהחלט להסתדר איתו במצרים, למרות ההבדלים ואפשר לעבור בקלות ממנו אל להגי סוריה ולבנון.

כאמור לעיל, הדיאלקט העירוני מובן בכל מקום, וההבדלים מסתכמים בכמה מילים מיוחדות ומבטא קצת שונה (וגם לא תמיד) שאליו מתרגלים מהר.

הקצב המיטבי הוא כ-20 עד 30 דקות כל יום (ולא שעתיים בבת אחת פעם בשבוע!), והעיקר: לחזור בקול רם על כל מה ששומעים מהתקליטורים.

זה תלוי בכל אחד ואחד ובזמן שהוא מקדיש כל יום. מרבית הלומדים נזקקים לשלושה חודשים כדי לסיים את לימודיהם מכל כרך, ואפשר תמיד לחזור אליו לבדיקת פרט כלשהוא. 

רוב הלומדים באמצעות “לדבר ערבית” מגלים שבשלב מוקדם למדי (חמישה עד עשרה שבועות) ניתן להתחיל להתבטא ולהבין דברים פשוטים, וכי ניתן לנהל שיחה יום-יומית ברמה טובה לאחר סיום המחצית הראשונה של הספר השני (שלושה עד שישה חודשים). תלמיד המקפיד על למידה רצינית והתקדמות עקבית, יכול לצפות לסיום הלימודים ולהשגת יכולת גבוהה של דיבור והבנה בתוך שנה.