כשהמשפחה גדולה, הילדים רבים, שלושה-ארבעה דורות של בני משפחה מתגוררים בסמוך והיחסים (לרוב) קרובים, יש צורך במילים מיוחדות שיגדירו את הקרבה. את המילים הבסיסיות אני מניח שכל קוראינו וידידינו מכירים, על כן אספתי כמה מילים מוכרות פחות:
סִלְף (ר’ סְלַאף) – אחיו של הבעל. אישה תגיד למשל: “חַכֵּית מַע סִלפִי” (=דיברתי עם אָחִיו של בעלי), או: “מִין מַעזוּם? אִחנַא וּסלַאפִי” (=מי מוזמן? אנחנו ואֶחָיו של בעלי).
ואיך יקרא גבר לאחיה של אשתו? נַסִיבּ (ר’ נַסַאיֶבּ) (מילולית: קרוב משפחה מנישואין).
שתי אחיות נישאו כל אחת לבחיר לבה. כיצד יקרא בעלה של האחת לבעלה של השניה? עַדִיל (ר’ עַדַאיֶל).
ומהי כִּנֶّה (ר’ כַּנַאיֶן)? אשתו של הבן. למשל: “אַנַא כִּנֶّת וליד מג’אדלה” (אישה מציגה את עצמה: אני נשואה לבנו של וליד מג’אדלה).
