שַאיֶבּ – מי ששערו לבן, שער שיבה
הפועל שַאבּ (ב”פ בניין ראשון, פ-6, נוטה כמו הפועל גַ’אבּ-יגִ’יבּ): הלבין שערו;
שִבֱּת – השער שלי הלבין; עַמ-בִּתשִיבּ! – השער שלך מלבין!
ומכאן – הפועל שַיַّבּ (בניין שני, פ-8): הדאיג, “שיגע” <גרם לפלוני שילבין שערו>
שַיַّבּתוּנִי!.. (אומרת האמא לילדים ש”משגעים” אותה).
כשבחור נאה ויפה מראה מסתובב בשכונה, הרי הוא חלֵיוֶה (“חתיך”). אבל אם הוא גם מקפיד על צו האופנה, הרי הוא משַיֶّכּ (מלשון “שיק” chic בלעז)
