אפשר לנשום לרווחה; חודש פברואר מאחורינו. חודש לא פשוט חודש פברואר, השנה הוא התחיל כחודש יפה, שטוף שמש ונאה. כל כך נאה שיכולנו לשכוח את העובדה שאנחנו מדשדשים בשנת בצורת. גם אם לקראת סיומו איימו עלינו בסופה הנוראית “קורל”, הרי שבתורה היא התגלתה כלא יותר מסופה קרה אך חביבה. בקיצור, חודש מלא בחדשות מטאורולוגיות מלחיצות.
כפי שכבר ראינו, במסורת הערבית חודש פברואר נתפס כחודש די נקמן, לא שוכח ולא סולח. תשאלו את הזקנה שניסתה להתגרות בחודש זה. אמנם גם חודשי החורף הראשונים, דצמבר וינואר, ובערבית כַּאנוּן אל-אַוַל ו-כַּאנוּנֶ-ת-תַאני, הם לא חודשים קלים, וכבר לימדונו קדמונינו: “בִּל-כַּאנוּנֵין כּוּן בּבֵּיתַכּ וּכַּתֵר ח’ֹבּזַכּ וּזֵיתַכּ” (بالكانونين كُن ببيتك وكثّر خبزك وزيتك). כלומר בשני חודשי ה-כַּאנוּן (דצמבר וינואר) מוטב להישאר בבית ולדאוג שירבו בו הלחם והשמן. פתגם אחר מרחיב עוד יותר את תקופת הזהירות ומוסיף: “בֵּין כַּאנוּן וְשבַּאט עִנד גַ’ארַכּ לַא תבַּאת” (بين كانون وشباط عند جارك لا تبات). כלומר, בתקופה שבין דצמבר לפברואר עדיף לא לשהות זמן רב אצל השכן. כפי שציינו בעבר, התקופה שבין דצמבר לפברואר מחולקת לשניים: חלקה הראשון נקרא אל-מִרבַּאעניה והשני נקרא אִל-חַ’מאסִנִיֶה. על הקשר המיוחד שבין שתי התקופות כבר חרזו בעבר: “אִדַ’א מִש עַאגַ’בּכֹּם חַאלי – בַּעזֵם ח’וַאלי” (اذا مش عاجبكم حالي بعزم الكم اخوالي) רוצה לומר, אומרת אל-מִרבַּאעניה: אם המצב שלי לא מוצא חן בעיניכם, אזמין את הדודים שלי, אִל-חַ’מאסִינִיֶה. במילים אחרות, חודשים דצמבר-ינואר רוצים להזהירנו שאם נדמה לנו כי הם קשים, חכו חכו מה יקרה בפברואר ומרץ. לא נחמדים במיוחד החודשים הללו, כבר אמרנו?
כמובן שמקור הפתגמים הללו בימים שבהם החברה התבססה על חקלאות ולגשמים הייתה חשיבות מרובה; גורל היבול של השנה נקבע פעמים רבות על סמך גשמי אל-מרבאעניה ואל-ח’מאסניה. ובלשון החקלאים, התקופה הזאת: “יַא בִּתרַבֵּע יַא בִּתקַבֵּע” (يا بتربّع يا بتقبّع) בעקבותיה הצמחים יכסו את הארץ והאביב (רַבִּיע) יפרוץ, אם ירדו גשמי ברכה או שהארץ תסתיר את מכמניה, כאילו תכסה עצמה בכובע (קֻבּעַה). אגב, מכיוון שמדובר בפתגם בדואי למהדרין, מקובל להגות את העיצור קו”ף בחלקו השני של הפתגם כגימ”ל (יַא בִּתגַבֵּע).
התקופה השנייה של החורף, אִל-חַ’מאסִינִיֶה, נחשבת לקשה, והקשה מכולם, שלא לומר הבוגדני מכולם, הוא חודש פברואר שכן “שַהר שבַּאט פִש עַלַא כַּלַאמוֹ רבַּאט” (شهر شباط – فش على كلامه رباط) חודש פברואר – אין מגבלות על דבריו, כלומר אין להסתמך על דבריו. וברגע שדיברנו על בוגדנות כבר יהיה מי שיקפוץ ויחבר את זה לחולשות האנושיות. מוכנים? “א-רִגַ’אל מִתל שבַּאט – מַא עַלֵיהֹם רבַּאט” (الرجال مثل شباط ما عليهم رباط). אני חושב שכבר הבנתם – הגברים הם כמו חודש פברואר…
חוסר היציבות של חודש פברואר מופיע בהקשרים דומים ונוספים למשל: “יַא שַמס תִרחֵק יַא מַטר יִע’רֵק” או בגרסה קצרה יותר “יַא בּתִחרֵק יַא בּתִע’רֵק” (يا شمس تحرق يا مطر يغرق \\ يا بتشرق يا بتغرق). או שהשמש תשרוף או שהגשם יטביע. אחרים ממליצים “אִמשִי מַע עֵ’ים כַּאנוּן וּלַא מַע שַמס שבַּאט” (امشي مع غيم كانون ولا مع شمس شباط). לך עם העננים של חודשים דצמבר-ינואר ולא עם השמש של חודש פברואר.
אם כן נודה לחודש פברואר על מופעיו המטאורולוגיים ונחכה לראות אילו פתגמים יביאו עימם חודש מרץ והאביב.
