נניח שאתם יושבים בעבודה, וחפצה נפשכם בכוס מים קרים. כוח לקום מהכיסא אין, אבל הנה פלוני, עמיתכם, עובר בדיוק ליד ברז המים הקרים. אפשר לומר לו:

יַא עַמִי, הַאת כֻּבַּאיֶת מַי!

אבל… הסיטואציה עלולה להוביל חלילה את עמיתכם לחשוב שאתם מזלזלים בכבודו, או מתייחסים אליו בהתנשאות.

על כן, אמרו מעתה:

יַא עַמִי, הַאת כֻּבַּאיֶת מַי, בַּלַא אַאפיֶה (بلا آفية)

או לחילופין:

יַא עַמִי, הַאת כֻּבַּאיֶת מַי, בַּלַא זֻע’רַה (بلا زغرة)

בַּלַא אַאפיֶה \ בַּלַא זֻע’רַה – מבלי לפגוע בכבודך \ מבלי לזלזל \ בלי כוונת זדון

ושומעים גם:

בַּלַא מעַלֶّם  במשמעות זהה